English

Left Right

דרושה רפורמה בפיקוח על היצוא הביטחוני

דרושה רפורמה בפיקוח על היצוא הביטחוני
מאת יונתן אהרונסון, עו”ד MBA


למאמר כפי שפורסם ב-TheMarker

יצואן המופנה לקבלת רישיונות ממשרד הביטחון (האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני) לומד עד מהרה כי המדובר בתהליך ארוך ומסורבל בהשוואה לתהליך שנדרש לו יצואן במשרד הכלכלה

עדת החוץ והביטחון של הכנסת עומדת לדון בזמן הקרוב בהצעה לתיקון אחד מדברי החקיקה הקריטיים ביותר לתעשיות הבטחוניות בישראל: צו הפיקוח על היצוא הביטחוני (ציוד לחימה) התשס”ח-2008. חקיקת-משנה זו קובעת במידה רבה את גורלם של עסקים רבים בישראל: היא קובעת האם מוצר מסוים יהא “מפוקח” (דהיינו מחייב רישיונות יצוא ביטחוני) אם לאו, ומיהי הרשות שבסמכותה להעניק לו רישיונות אלה – משרד הביטחון או הכלכלה?
אין להפריז בחשיבותן של קביעות אלה. יצואן המופנה לקבלת רישיונות ממשרד הביטחון (האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני) לומד עד מהרה כי המדובר בתהליך ארוך, מסורבל ולכן גם יקר בהרבה, בהשוואה לתהליך שנדרש לו יצואן במשרד הכלכלה.
הנה כמה דוגמאות:
 • משרד הבטחון דורש שכל יצואן יירשם קודם כל ב”מרשם היצואנים הביטחוניים” – תהליך האורך כחודשיים ואשר מסנן כבר בשלב זה חלק מהיצואנים. דרישה זו אינה קיימת כלל במשרד הכלכלה.
צבא, מלחמה, צוק איתן, תותחנים, קרב, נגמש, נגמ"ש

תרגיל של חיל התותחניםאילן אסייג
• משרד הביטחון דורש לא רק רישיון ליצוא המוצר, אלא גם לשיווקו – סרבול ועלות נוספת. כל זה לא קיים במשרד הכלכלה, שם נדרש היצואן לרישיון יצוא בלבד.
• משרד הביטחון מטפל רק בבקשות המוגשות באופן ידני או בדואר. זאת, בניגוד למשרד הכלכלה, שהנהיג מיחשוב של התהליך, המאפשר הגשת בקשות גם בפורמט דיגיטלי.
• הפורמט ידיגיטלי של משרד הכלכלה המאפשר גילוי ותיקון מיידי של טעויות מאפשר חיסכון רב בזמן, שאינו קיים במשרד הביטחון.
התיקון המוצע לצו הפיקוח מתעלם מהשינויים המפליגים בעולם
וכך סיכם את המצב דו”ח מבקר המדינה, שפורסם ב-2013, ואשר בדק את התנהלות הפיקוח על היצוא הבטחוני במשרד הביטחון:
“… הליך אישורן של בקשות לרישיונות שיווק במתכונתו הנוכחית מסורבל ומהווה נטל על היצואנים, ויש בו כדי לפגוע ביכולתם להתחרות בשוק הבין-לאומי….” 
למרות נתונים אלה, הרוב הכמעט מוחלט של הפריטים המפוקחים (כ-96% מהרישיונות) מפוקח עדיין על ידי משרד הביטחון ורק מיעוטו (כ-4%) על ידי משרד הכלכלה.
מה ניתן לעשות? – הנה הצעה: ללמוד מהתהליכים המתרחשים כיום בארה”ב (המדינה שבהשראתה עוצב הפיקוח על היצוא בישראל) – וליישמן.
בארה”ב, כמו בישראל, מתבצעת מלאכת הפיקוח על היצוא הביטחוני, תוך הפרדה בין שני סוגי מוצרים: מוצרים רגישים, המפוקחים בקפידה יחסית על ידי מחלקת המדינה ומשרד ההגנה, ומוצרים פחות רגישים, המפוקחים בפחות קפידה, על ידי משרד המסחר.
במשך שנים נשמעו בארה”ב טענות לגבי הסרבול והבירוקרטיה המרובה שמוטלת על כתפיהם של היצואנים הביטחוניים, הפוגעת ביכולתם להתמודד עם מתחריהם בחו”ל. ב-2010 נענה הנשיא אובמה לקריאות לשינוי והכריז על רפורמה דרמטית במערכת הפיקוח על היצוא בארה”ב.
עיקרה של הרפורמה: העברה של מאות פריטים (כולל לוויינים) מהפיקוח הקשוח מאד של מחלקת המדינה לפיקוחו היותר גמיש של משרד המסחר. “אנו זקוקים למערכת שמוותרת על 95 אחוזים של ‘מקרים קלים’ ומאפשרת לנו למקד את מאמצינו ב-5 האחוזים הנותרים”, הסביר שר ההגנה רוברט גייטס. הרציונל: ההקלות מאפשרות הפניית משאבים למוצרים הרגישים באמת ובכך תורמות גם לביטחון הלאומי, לא רק למסחר.
ואולם למי שציפה שתהליכים אלה יבואו לביטוי בטיוטת הצו החדש – יתאכזב. כבר בדברי ההסבר לחוק מצהיר משרד הביטחון: “יש כוונה לשמור על רמת הפיקוח הנוכחית ולא לצמצמה…”. ואכן טיוטת הצו מעבירה פריטים נוספים (צילומי אוויר ומערכות לאיכון רדיו טלפון נייד למשל) לפיקוח משרד הביטחון, לצד ביטול פיקוח על פריטים זניחים.
ועדת חו”ב צריכה להחזיר את טיוטת הצו החדש למנסחיו ולדרוש ביצוע מיידי של רפורמה במערכת הפיקוח על היצוא בישראל, במסגרתה יועברו פריטים פחות רגישים רבים ככל שניתן מפיקוח משרד הביטחון לפיקוח משרד הכלכלה.
הכותב הינו עו”ד המתמחה בדיני הפיקוח על היצוא הבטחוני בישראל
Aronson Law